• אושר הוא עניין של בחירה.
איל חובב מאמן אישי מאמן עסקי

אושר

אושר, השנה 1986

המקום, מקדש בודהיסטי, קרחת יער קטנה, בסרי-לנקה הקסומה.

את מקדש העץ הקטן זיהינו מבעד לעצים כמעט ולא ניתן היה להבחין בו. זה היה אחרי לילה של טיפוס מאתגר ורטוב אל פסגתו של הר גבוה (Adams peek) שם חווינו מהזריחות היפות בתבל בלווי פעמוני מקדש, דגלי תפילה נעים ברוח, תפילת נזירים וענני כבשים הנפרשים הרחק מתחתיך, כמו היית משקיף על העולם ממעל.

נחזור למקדש.

 

סטינו מהשביל, הדלת היית פתוחה כדי חריץ, זוגתי דאז כהרגלה לא עמדה בסקרנותה הציצה, פתחה את הדלת ונכנסה בזהירות, אני אחריה. את פנינו קיבל נזיר קטן קומה לבוש גלימה כתומה מכף רגל ועד ראש, (לא שאני מענקי הדור..), מראהו העיד עליו שהוא ממוצא יפני ואכן היה. עיניו הממגנטות הקרינו שקט שלווה שלווה כזו אליה אנחנו לא רגילים במחוזותינו ההקטים, הפתענו אותו בדיוק כאשר עמד להתיישב אל מול פסל בודהה צבעוני למדיטציית צהריים, במחוות ראש ותנועת יד קלה הזמין אותנו לשבת מאחוריו ולהצטרף, התיישבנו לשעה של דממה מלווה בצלילי פעמונים החודרים אל תוך המוח ומעסים אותו כמו היו הם ידיים ענוגות הלשות את רקמת המוח . הלב נפתח. בחנתי את את חלל החדר (כמה יכול צעיר מערבי להתרכז בגונגים מלווים בדממה?) את עיני צדה אמרה כתובה בכתב דהוי על שלט עץ מעל דלת הכניסה. האמרה אמרה, אתרגם לעברית,

 

"זה אשר לא ימצא את ה-אושר בדרך לעולם לא ימצאנה בסופה".

כמו רעם הכתה בי התובנה, על שלט עץ בכתב דהוי. משפט משנה חיים כאשר מתעמקים בו ומטמיעים אותו, ואני באותו זמן הייתי צעיר מכדי להבין את מלוא משמעותו. למה שאבין? עד אז החיים שלי היו דבש, הכל אושר, הכול בא לי בקלות, כל שרציתי קרה בדיוק כפי שתכננתי מה עוד שהייתי במסע נפלא עם זוגתי דאז. עם זאת באותו הרגע שנפלו עיני על הכתוב החלטתי לאמץ את המשפט כמוטו מוביל בחיי. הכנסתי אותו אל ארגז הכלים שלי במודעות של "נצור את הרגע, נצור את הכלי, יבוא יום והוא ישמש אותך.

 

ואכן כך היה.

 

לא כל הדרכים בהם הלכתי השביעו אותי נחת, וזו בלשון המעטה. לא כל דרך הביאה את האושר בסופה, חלקן אף היו קשות, קשות מאוד. ועם זאת ובכל רגע נתון, קשה ככל שהיה הרגע, שלפתי את ה"כלי" ובחרתי במודעות מלאה למצוא את ה-אושר בדרך. למדתי ש-אושר ועצב יכולים לדור בכפיפה אחת.

באתגרים הגדולים בחיי חזרתי בזיכרוני ובדמיוני לאותה השעה הבודדת, במקדש הבודד, עם הנזיר הבודד והיא היוותה לי מקור כוח למבחנים שבחיי.

 

מקור הכוח שלי הפך לחלק ממני עד עצם היום הזה ואני יודע שילווה אותי עד חיוכי האחרון, עת בו אעצום עיניים. מסע חיי לא כולו דבש, הוא מאתגר עד מאוד (ולא פחות כך מרתק), קרוסלת החיים לא פסחה עלי. אני צועד בדרכים אותם אני סולל מאושר ומפוכח.

 

הבחירה תמיד תהיה בידנו, את המציאות לא תמיד ניתן לשנות או ליצור, את הפרוש והגישה שלנו למאורעות כן!   כפי שאמרתי למדתי שניתן לגעת באושר גם בזמן עצב גם בזמן כאב, עם זאת יש לזה תנאי, תמיד תהיה בדרך, לעד הצב לעצמך מטרות, וכשסיימת אחת הצב יעד חדש והמשך אליו.

 

זהו סוד ה-אושר בעיני.

 

מכללת קשת המרכז למקצועות האימון 

דירוג המאמר
תאריך הדירוג
שם המאמר
אושר
דירוג הדף
51star1star1star1star1star