הסטוריית המושג קואוצ'ינג

היסטוריית המושג קואוצ'ינג

תחום האימון האישי או קורס קואוצ'ינג החל להיות פופולארי בארץ בשני העשורים האחרונים.
האימון עודד השגת מטרות אישיות וקביעת יעדים מוגדרות בדרך להשגתן, באמצעות מאמן חיצוני המסייע להתגבר על מכשולים שונים בדרך.
היכולת להמשיך לחתור אל היעד למרות כישלונות קטנים פה ושם מבלי לאבד מוטיבציה יכולים לשנות את החיים של אדם באופן משמעותי.

פריצת האימון הבינלאומי הגדירה את תהליך האימון במילים הבאות ""שותפות עם לקוחות בתהליך מעורר מחשבה ויצירתי,
אשר מעוררת אותם על מנת למקסם את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם" כאשר בדומה לאימון פיזי במכון כושר,
המאמן האישי עוקב אחר התהליך ההדרגתי בדרך להשגת היעדים המוסכמים, מחלק אותו למשימות יומיומיות או שבועיות שניתן לעמוד בהם,
ועובר עם המתאמן את התהליך עד השגת היעדים שנקבעו בתחילת הדרך.

איך התחילה ההיסטוריה של הקואצ'ינג?

הסטוריית המושג קואוצ'ינגיש המגדירים את הנקודה ההיסטורית בה החל האימון האישי עם יציאת ספר העוסק בגישה אותה נוקטים שחקני טניס מקצועיים בבואם לשפר את יכולותיהם הפיזיות והמנטליות הקשורות למשחק,
לשפר את יכולת הריכוז שלהם ולעמוד ביעדים שונים המובילים אותם לנצח בתחרויות טניס שונות.
הספר מכונה "המשחק הפנימי של הטניס" והוא נכתב על ידי טימותי גאלווי בשנת 1974,
אותו סופר שלימים הוציא ספרי המשך המתמקדים בגישה של אימון גם בתחומים אחרים כמו גולף, מוזיקה ואף התמודדות עם לחצים.

לני לאודפלייר בספרו "ההיסטוריה הנסתרת של האימון" (הספר קיים כרגע רק באנגלית) טוען כי למעשה השורשים של הקואצ'ינג התחילו הרבה לפני גאלווי,
צורות שונות של קורס אימון אישי המבוסס על ההנחה כי הגישה של אדם יכולה להשפיע על מימוש הפוטנציאל האישי כבר היו קיימות לפני מאה שנים ויותר.

אחרים נוהגים לייחס את ההיסטוריה של הקואצ'ינג למאמן יהודי שנולד בפילדלפיה בארה"ב, בשם וורנר הרהארד שפיתח שיטה לטיפול בהמונים שנקראה EST שהחלה רשמית בשנת 1971.
השיטה במקור נועדה להיות מעין טיפול פסיכולוגי להמונים, והיא טבעה את המשפט "צור את עתידך מהעתיד ולא מהעבר".
שנות השבעים היו התקופה שבה הטרנד עבר משינוי של העולם, לשינוי פנימי של האינדיווידואל ולהתפתחות עצמית.
אני (איל חובב) מייחס את שורשי עולם האימון לעולם היהדות, אין כלי אימוני אשר לא ניתן למצוא אותו במקורותינו ואו בעולם החכמה היהודית.

ראה רמ"בם *, רבי שנאיור זלמן,* מיסד חסידות חב"ד ותובנות ח"זל.

מה ההבדל בין קואצ'ינג לטיפול פסיכותרפי?

בעוד טכניקות האימון השונות נעזרות בידע שנצבר בתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והפסיכותרפיה, הגישה המובילה את המאמן היא שונה מזו של המטפל הפסיכותרפי.
היחס למתאמן אינו כאדם בעל חוסר או מגבלה כלשהי, שיש לרפא, אלא המתאמן הוא אדם שלם אשר יש בו את התשובות ואת כל המשאבים ללמוד, להגדיר מטרות ויעדים ולבצע פעולות על מנת להגשימן.

בעוד הפסיכותרפיסט מנסה לגרום לאדם הקלה של מצוקה זמנית או קבועה, המאמן עוסק בפער בין הנקודה בה אדם נמצא בהווה,
לבין בנקודה עתידית אליה הוא מעוניין להגיע,
יהיה זה עתיד קרוב או רחוק תוך הגדרת תוכנית פעולה מסודרת כיצד להגיע ליעדים אלה ותוך גיבוש והטמעת גישות מקדמות לדרך שיעקפו את אותן הגישות המעכבות אותו.

 

 

המלצות קריאה: סודותיו של מורה נבוכים ,מיכה גולדמן הוצאת דביר 2010 (משנתו של הרמ"בם)
לנצח כל רגע מחדש שיחות נפש עם בעל התניא, יחיאל הררי הוצאת ידיעות אחרונות 2015 על רבי שניאור זלמן.

דירוג המאמר
תאריך הדירוג
שם המאמר
הסטוריית המושג קואוצ'ינג
דירוג הדף
51star1star1star1star1star